פוסט טראומה, 'בהלת' בעברית, היא למעשה הפרעת חרדה המופיעה לאחר חשיפה לאירוע טראומטי (מפחיד) שסיכן אדם או את הקרובים אליו. לאחר האירוע חווה הנפגע חלומות ומחשבות על האירוע/התאונה, עד כי נמנע הוא מכל דבר או מעשה שיש בו כדי להזכיר את המאורע הטראומטי.
תופעת פוסט טראומה הנמשכת לתקופת זמן העולה על 3 חודשים, תוכר ברפואה כהפרעה כרונית.
ההלך הנפשי אצל אדם הסובל מפוסט טראומה, פוגע בצורה משמעותית וישירה בהתנהלות היומיומית, הן בפן החברתי והן בפן התעסוקתי.
נתונים סטטיסטיים
כ-8% מכלל האוכלוסייה סובלים מההפרעה פוסט טראומטית.
מרבית הנשים שהותקפו מינית סובלות מהפרעה פוסט טראומטית. (ראו מאמר נפגעות עבירות מין).
ההפרעה עלולה להופיע אצל כל אדם ובכל גיל, כאשר נשים נוטות ללקות בה בעיקר בעקבות תקיפות מיניות, הידועה כפוסט טראומה מינית, ואילו גברים נוטים ללקות בה לאחר אירועים מלחמתיים כקרב ונפילה בשבי .
פוסט טראומה – טיפול
במקרים בהם הסימפטומים של ההפרעה לא חלפו במשך תקופת זמן העולה על 3 חודשים, והנפגע הוכר כבעל הפרעה כרונית, טיפולים רפואיים בכמה מישורים יכול ויביאו לשיפור במצבו ומתן כלים להתמודדות עם ההשלכות היומיומיות של הפגיעה.
המישור הסביבתי – העברת מידע למשפחתו של הנפגע ולסובבים אותו בכל הקשור לתסמיני התופעה הפוסט טראומטית, בניסיון לחזק את תחושותיו הפנימיות של הנפגע תוך שימוש בתמיכה המשפחתית-חברתית.
המישור הקוגניטיבי הישיר והעקיף – בטיפול הישיר נותנים לנפגע כלים להתמודד באמצעות חשיבה חיובית, עם אותם הגירויים המעירים אצלו את המחשבה על האירוע. בטיפול העקיף לעומת זאת, אשר ניתן בעיקר אצל ילדים, הוא על דרך המשחק, המוביל, בעקיפין, לזיכרון הטראומטי.
המישור התרופתי – שימוש בתרופות אנטי חרדתיות.
פוסט טראומה – נכות
דרגות נכות בגין תופעה פוסט טראומתית, נקבעות בהתאם לתקנה 34 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956
הפרעות במצב הרוח (הפרעות אפקטיביות), הפרעות חרדה, הפרעות תלויות דחק, הפרעות סומטופורמיות והפרעות אכילה (תיקון: תשע"ב)
א. באפיזודה מאנית; הפרעה אפקטיבית דו-קוטבית; אפיזודה דיכאונית; הפרעה דיכאונית עם מרכיבים פסיכוטיים; הפרעה דיכאונית חוזרת; הפרעות אפקטיביות מתמידות והפרעות אפקטיביות לא מסווגות, ייקבעו אחוזי הנכות כלהלן:
- רמיסיה מלאה, בלא הפרעה בתפקוד ובלא הגבלה של כושר העבודה ………………………………… 0%
- רמיסיה מלאה או קיום סימנים קליניים אפקטיביים שארתיים, הפרעה קלה בתפקוד הנפשי או החברתי, הגבלה קלה עד בינונית של כושר העבודה……………………………………………………………… ..10%
- רמיסיה, סימנים קליניים אפקטיביים קלים, קיים צורך בטיפול תרופתי, קיימת הפרעה בינונית בתפקוד הנפשי או החברתי וכן הגבלה בינונית של כושר העבודה……………………………………………………..20%
- רמיסיה חלקית, עם סימנים קליניים אפקטיביים בחומרה בינונית, קיים צורך בטיפול תרופתי קבוע, קיימת הפרעה ניכרת בתפקוד הנפשי והחברתי, קיימת הגבלה ניכרת של כושר העבודה…………………….. 30%
- רמיסיה חלקית עם אפיזודות אפקטיביות חוזרות ועם סימנים קליניים ברורים, קיים צורך בטיפול תרופתי קבוע, קיימת הפרעה קשה בתפקוד הנפשי והחברתי, ישנה הגבלה קשה של כושר העבודה…………..50%
- הפרעה אפקטיבית פעילה עם הפרעה קשה מאוד בתפקוד הנפשי והחברתי, ישנה הגבלה קשה מאוד של כושר העבודה או שקיים צורך באשפוז יום פסיכיאטרי ממושך……………………………………………….70%
- מחלה פעילה, קיים צורך בהשגחה מתמדת או אשפוז פסיכיאטרי מלא ……………………………….. 100%
ב. בהפרעות של חרדה בעתית (פוביה); הפרעות חרדה אחרות; הפרעה טורדנית-כפייתית (הפרעה אובססיבית קומפולסיבית); תגובה לדחק חריג; הפרעת דחק בתר-חבלתית (פוסט טראומטית) PTSD; הפרעות הסתגלות לסוגיהן; הפרעות דיסוציאטיביות (קונברסיביות); הפרעות סומטופורמיות; הפרעות אכילה: אנורקסיה נרבוזה, בולימיה נרבוזה והפרעות אכילה לא מסווגות, ייקבעו אחוזי הנכות כלהלן:
- רמיסיה מלאה, בלא הפרעה בתפקוד ובלא הגבלה של כושר העבודה……………………………………. 0%
- רמיסיה מלאה או קיום סימנים קליניים שארתיים, הפרעה קלה בתפקוד הנפשי או החברתי, הגבלה קלה עד בינונית בכושר העבודה………………………………………………………………………………………..10%
- רמיסיה, סימנים קליניים קלים, קיים צורך בטיפול תרופתי, קיימת הפרעה בינונית בתפקוד הנפשי או החברתי וכן הגבלה בינונית של כושר העבודה………………………………………………………………… 20%
- רמיסיה חלקית, עם סימנים קליניים בחומרה בינונית, קיים צורך בטיפול תרופתי קבוע, קיימת הפרעה ניכרת בתפקוד הנפשי והחברתי, קיימת הגבלה ניכרת של כושר העבודה ………………………………………..70%
- רמיסיה חלקית עם סימנים קליניים ברורים, קיים צורך בטיפול תרופתי קבוע, קיימת הפרעה קשה בתפקוד הנפשי והחברתי, ישנה הגבלה קשה של כושר העבודה……………………………………………………. 50%
- מחלה פעילה עם הפרעה קשה מאוד בתפקוד הנפשי והחברתי, ישנה הגבלה קשה מאוד של כושר העבודה או שקיים צורך באשפוז יום פסיכיאטרי ממושך…………………………………………………….. 70%
- מחלה פעילה, קיים צורך בהשגחה מתמדת או אשפוז פסיכיאטרי מלא………………………………… 100%
ועדה רפואית
בבואה של הוועדה הרפואית לקבוע את שיעור הנכות בגין הפרעה פוסט טראומתית, עליה לבחון את הפרמטרים הבאים:
- כמה זמן נמשכת ההפרעה?
- מה עוצמת ההפרעה?
- האם הנפגע אושפז במהלך השנתיים האחרונות? אם כן- כמה פעמים אושפז?
- האם הנפגע מגיב טוב לטיפולים הרפואיים, לרבות הטיפול התרופתי?
- כיצד הנפגע מתפקד בחברה ?
- האם נפגע כושר עבודתו של הנפגע ?
למשרדנו ניסיון רב בייצוג נפגעים המוכרים כסובלים מהפרעה פוסט טראומטית (לוחמי צה"ל, נפגעי תאונות דרכים, נשים וילדים אשר חוו תקיפה מינית ועוד..) לקבלת פיצויים בשל נזקיהם.
אתם מוזמנים להגיע לפגישת יעוץ במשרדנו לשם קבלת תמונה משפטית ברורה, שתפרוס בפניכם את המצב המשפטי והרפואי בו אתם מצויים ותאפשר לכם לקבל החלטה שקולה.
האמור לעיל אינו ייעוץ משפטי ואין בו המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם.
