מרבית נפגעות עבירות מין אינן מודעות לאפשרות למימוש זכויותיהן האזרחיות בגין נזקים שנגרמו להן עקב הטרדה מינית.
כשאת אומרת "לא", למה את מתכוונת?
מעשה בעלמה צעירה אשר היתה מגיעה אחת ליום אל המכולת השכונתית לרכישת מוצרים. כך מידי יום ביומו היה בעל המכולת מחמיא לה על יופייה, עד כי יום אחד, עת שהתה היא במכולת, סגר בעל המכולת את דלת החנות, ניגש אליה, החל מחבק ומנשק אותה, על אף שהתנגדה וביקשה ממנו להפסיק, אך משום מה המשיך, הכניס ידיו מתחת חולצתה וכעבור רגעים אחדים מוצאת הנערה עצמה מוטלת על הרצפה, כאשר בעל החנות גוהר מעליה ומבצע בה את זממו.
הטרדה מינית – סטטיסטיקה נוראית
להלן חלק מנתוני מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית:
30% מכלל הדיווחים הם על אונס, כאשר מחציתם בוצעו על נערות מתחת לגיל 18.
20% מכלל הדיווחים הם על גילוי עריות כאשר 89% מהם בוצעו על נערות מתחת לגיל 18.
11% מכלל הדיווחים הם על מעשה מגונה כאשר 60% מהם בוצעו על נערות מתחת לגיל 18.
50% מהפונות נפגעו על ידי אדם שהייתה להן היכרות קרובה איתו (בן זוג, בן משפחה או מכר).
16.3% מהנפגעות הכירו היכרות שטחית/מקרית את הפוגע (בבליינד דייט באינטרנט או נותן שירותים)
רק 11.3% נפגעו על ידי זר.
מדוע מי שעברה הטרדה מינית בוחרת לשתוק ?
ברוב המקרים, החשש מחשיפה הוא המעצור העיקרי בפני נפגעות עבירות מין להגיש תלונה נגד התוקף. נפגעות רבות מפחדות מפגיעה נוספת של התוקף חלקן אף חוששות מהליכי החקירה המשטרתית.
הטרדה מינית – תקיפה מינית | ההליך הפלילי
ההליך העיקרי להתמודדות ולתגובה נגד מבצעי עבירות מין, הוא ההליך הפלילי. לאחר הגשת התלונה המשטרה חוקרת את המקרה ובמידה וקיימות ראיות לחובת הנאשם, תגיש המדינה כתב אישום נגד מבצע העבירה המינית ואז יתברר העניין בבית המשפט.
חשוב להבין כי מרבית התיקים במסגרת ההליך הפלילי מגיע הנאשם, בהמלצת עורך דינו, להסדר טיעון לפיו הוא מודה בביצוע העבירה, אך עושה זאת משיקולים שונים של עינוי דין ושיקולי כדאיות, אי נעימות שבקיום ההליך כולו ומתוך רצון לסיים את ההליך מהר. נמצא אם כן, כי במרבית התיקים בעניין זה, לא מגיע בית המשפט לבירור האמת אלא רק אישר את הסדר הטיעון.
אז היכן טמון הקשר בין ההליך הפלילי להליך האזרחי?
רבות הנפגעות המעידות כי הן חיות בתחושת פחד של פגיעה חוזרת והיעדר שליטה המקשים עליהן להתמודד עם הפגיעה.
מצבן הנפשי של נפגעות עבירות מין מוכר כנזק בר פיצוי.
לתביעה האזרחית לפיצויים קיים יתרון ממשי, בייחוד לאחר הרשעה של הנאשם בהליך הפלילי, שהרי בהליך הפלילי הוכרעה שאלת עובדות העבירה המינית וכל שנותר בהליך האזרחי הוא הוכחת הנזק שנגרם בעקבות ביצוע העבירה ומהו שיעור הפיצויים בגין נזק זה.
הטרדה מינית – הפגיעה הנפשית
בזמן ביצוע העבירה המינית, הנפגעת מוצאת עצמה באובדן שליטה מוחלט, חסרת אונים ורצונה האוטונומי-האישי נפגע. העבירה המינית אמנם הסתיימה, אך ממש מרגע סיומה מתחילה התמודדת יומיומית של נפגעת העבירה המינית עם הקושי לשוב לחיים רגילים. השלמות הפיסית והנפשית מתערערת. הן מרבות לשחזר לעצמן את האירוע הטראומטי, סובלות מקהות חושים רגשית, מתחמקות מכל אירוע ומצב בו יש כדי להזכיר את האירוע הטראומטי, עד כי מצוקתן זו מביאה לפגיעה בתחום החברתי והתעסוקתי.
חשוב לציין, כי במקרים של קטינים בהם העבירה המינית בוצעה תוך ניצול פער הגילים, קיימת לרוב גם פגיעה במסלול ההתפתחותי.
נזקים בגינם ניתן לתבוע פיצויים
אבדן כושר עבודה
זאת כתוצאה מקשיים לחזור אל מקום העבודה בייחוד במקרים בהם העבירה המינית בוצעה במקום העבודה.
הוצאות רפואיות
במקרים בהם נזקקת הנפגעת לטיפולים רפואיים שיקומיים, הן אצל פסיכיאטרים ופסיכולוגים והן הוצאות בעבור רכישת תרופות.
עזרת צד שלישי
ישנם לצערנו מקרים בהם הפגיעה המינית היא כל כך קשה, עד כי הנפגעת אינה יוצאת מביתה עקב הפגיעה הפיסית והנפשית, ונצרכת היא לעזרה בטיפול משק הבית.
כאב וסבל
בעקבות העבירה המינית סובלות הנפגעות פגיעה רגשית, המתבטאת בין היתר בפגיעה בדימוי העצמי, אינן נהנות מחיי היומיום, נמנעות מקיום יחסי מין ועוד..
הטרדה מינית – פיצוי ללא הוכחת נזק
החובה לא לפגוע בשלמות וחייו של אדם מעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. חוק מניעת הטרדה מינית בבואו להגן על כבוד האדם, אוסר הטרדה מינית של אדם, עד כי נתן המחוקק לבימ"ש סמכות לפסוק לנפגע/ת פיצויים בסך 120,000 ₪ זאת ללא הוכחת נזק.
מהי ההתיישנות בתביעה אזרחית?
לעניין הטרדה מינית ההתיישנות חלה כעבור 7 שנים מיום האירוע, אך לגבי קטינים מרוץ 7 השנים מתחיל בהגיעם לגיל 18, היינו ההתיישנות היא עד לגיל 25.
למשרדנו ניסיון רב בייצוג נפגעים ונפגעות עבירה מינית, לפיצוי בגין נזקים פיסיים, כלכליים ונפשיים.
אתם מוזמנים להגיע לפגישת יעוץ במשרדנו לשם קבלת תמונה משפטית ברורה, שתפרוס בפניכם את המצב המשפטי והרפואי בו אתם מצויים ותאפשר לכם לקבל החלטה שקולה.
האמור לעיל אינו ייעוץ משפטי ואין בו המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם.
