כשעולה השאלה "האם עשית צוואה?" רבים יענו "אין סיכוי שאני עושה צוואה, מה אני זקן?". "בין כה הכל הולך לאשתי ולילדים אז למה לי לעשות צוואה".

לעיתים המציאות מכה בנו על אף שנדמה לנו שתכננו הכל מראש.

"האדם אינו יודע עתידו, ומתי יפקוד אותו יום פטירתו. לכן, אמרתי לסדר צוואה, ולהביע בה את רצוני האחרון ואת הוראותיי, על מה שייעשה ברכושי ובעיזבוני לאחר אריכות ימים ושנים"

צוואה – אז מה גורם לנו להימנע מלערוך צוואה ?

קושי מנטלי – צוואה היא פעולה אותה מבצע אדם בעודו בחיים כאשר מימוש האמור בצוואה יהיה רק לאחר מותו. מכאן נולד הקושי להתייחס ברצינות לעריכת צוואה.

דחיינות – טבענו כבני אדם לדחות למחר. מה גם שלא נתפס לנו בתודעה כי קיים סיכוי – חס וחלילה – שלא נהיה כאן מחר .

חשוב לציין, כי במקרים של אנשים מבוגרים מאוד (מעל גיל 80) או חולים אשר כושרם המנטלי-השכלי מוטל בספק, מוטב יהיה לפנות לפסיכיאטר גריאטרי שיבדוק האם המצווה כשיר לערוך צוואה והאם הוא מבין את ההשלכות של צוואתו.

צוואה – החוק הרלוונטי- חוק הירושה, תשכ"ה-1965

סעיף 1 קובע כי "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו."

סעיף 2 קובע כי "היורשים הם יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה; הירושה היא על פי דין זולת במידה שהיא על פי צוואה."

חוק הירושה קובע למעשה שתי אפשרויות לחלוקת עזבון של אדם שנפטר, האחת, חלוקה על פי הדין, היינו בהתאם לקרבה המשפחתית אל הנפטר ולא על פי צוואה. השנייה, חלוקה על פי צוואה.

סוגים של צוואה

צוואה בפני עדים – נערכת בכתב ובנוכחות 2 עדים כשרים המאשרים כי נערכה מרצונו החופשי של המצווה וללא כפייה, עושק, איום וכדומה.

צוואה בפני רשות – זוהי צוואה בעלת תוקף מיוחד וברוב המקרים נערכת בפני נוטריון.

צוואה בכתב יד – המצווה כותב בכתב ידו את הצוואה בעצמו. המלצתי להימנע מצוואה כזו בשל טענות זיוף עתידיות.

צוואה בעל פה – מצב זה קורה לרוב כשמדובר באדם על ערש דווי, חולה מאוד, שאינו יכול לערוך צוואה והוא מביע את רצונו בעל פה בפני שני עדים כשרים.

צוואות הדדיות – חוק הירושה קובע כי בני זוג רשאים לערוך צוואות הדדיות בניהם, כך שבמות אחד מבני הזוג, כל רכושו יעבור לבן הזוג הנותר בחיים. מדובר בצוואות מורכבות ומי שמקל ראש בצוואות מעין אלה עלול להוביל את יורשיו לקשיים עת יפנו אל הרשם לענייני ירושה בבקשה לצו קיום צוואה.

אז מה החשיבות בעריכת צוואה ?

על מנת להבין את ההשלכות והמשמעויות בין האפשרויות לחלוקת עזבון של נפטר, אביא בפניכם דוגמה למקרה שהיה:

זוג נשוי אשר לימים האישה חלתה במחלה קשה עד אשר איבדה את הכושר השכלי וכך מצבה היה למשך שנים. הבעל המשיך בחייו והכיר אישה אחרת, ניהל עמה יחסים וחי איתה עוד שנים רבות כידועים בציבור. לימים נפטר הבעל ולא היה ברור מי האישה אשר יורשת אותו? האם זו אשתו הראשונה או שמא האישה האחרת, הידועה בציבור?

בעניין זה קובע חוק הירושה תשכ"ה-1965 כי יורשים על פי דין הם:

(1)   מי שהיה במות המוריש בן-זוגו;

(2)   ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי הוריו וצאצאיהם.

החוק לא מדבר על בני זוג נשואים אלא על בן זוג, ולכן גם ידועים בציבור עונים על הגדרת בני זוג. ובהתייחס למקרה אשר הובא לעיל, נראה כי קיומה של צוואה היתה חוסכת הרבה "כאבי ראש" ליורשים ולאלה הטוענים כי הם יורשים.

על מה יש לשים דגש בעריכת צוואה ?

צוואה היא הליך אשר בא לבטא את רצון מצווה באשר למה שיעשה ברכושו לאחר מותו, ומשכך, כשם שכל אדם הוא אישיות נפרדת, כך כל צוואה היא ייחודית. על מנת למנוע טעויות בצוואה, או יותר נכון בקיומה של צוואה, יש לפרט את רצון המצווה בצורה מדויקת.

באחד המקרים אשר הובאו לבית משפט, דובר באדם שערך צוואה בה הוריש רכושו לאשתו, אך עד פטירתו הספיק אותו אדם להתגרש מאשתו, להתחתן שנית ושוב להתגרש. לאחר מותו עלתה השאלה למי משתי הנשים מגיעה הירושה?!?

יש לפעמים שאדם מצווה להעביר לאחר מותו את רכושו לילדיו, אולם אין הוא מביא לידי ביטוי בצוואתו כספים שנצברו בקופות גמל שם נרשמו מוטבים שאינם ילדיו, לדוגמה אמא שלו, ואז לאחר מותו, עת יפנו יורשיו אל הרשם לענייני ירושה בבקשה לצו קיום צוואה, תעלה השאלה מי זכאים לקבל את הכספים שנצברו בקופת הגמל, ילדי המוריש או אמו?!?

במקרה ולא קיימת צוואה – צו ירושה

כפי שהובהר לעיל, חוק הירושה קובע כי במקרה בו לא קיימת צוואה לנפטר, יפנו יורשיו אל הרשם לענייני ירושה בבקשה לקבלת צו ירושה, כי אז עזבונו ורכושו יחולקו לפי מעגלי הקרבה המשפחתית (הפרנטלות), כאשר במעגל קרבה ראשון נמצאים בן/בת הזוג, הילדים והנכדים, במעגל הקרבה השני נמצאים הוריי הנפטר וילדיהם, ובמעגל הקרבה השלישי נמצאים הורי הוריו, היינו הסבא והסבתא וילדיהם.

מעוניינים לערוך צוואה ?

כדי שתוכלו לערוך צוואה נכונה ולהיות בראש שקט, משרדינו מעמיד לרשותכם עו"ד בעל ניסיון רב שנים בתחום.

אתם מוזמנים לפגישת ייעוץ .

האמור לעיל אינו ייעוץ משפטי ואין בו המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם.